אתונה היא עיר מרגשת מאד בעיני. ירושלים היא העיר בה אני רואה את סמל הצד המסורתי של חיינו. אתונה היא המקום בו נקבע אורח החיים המערבי שלנו. לא סתם האות היוונית סיגמא מסמלת סה"כ במתמטיקה, האות היוונית פיי מסמלת יחס בין קוטר מעגל להיקפו, האות דלתא משמשת לציון הפער בין ערכים שונים, פסיכולוגיה היא הלחם המילים היווניות פסיכו – נפש ולוגיה – תורה. כך אפשר להבין מהיכן הגיעה  כל מילה ברפואה או במדע שיש בה לוגיה. בכלל התבוננות בשמות האותיות היווניות וצורתן יישמע לנו מוכר- אלפא, בתא, גמא, דלתא… יוטא (יוד), קפא (כף), למדא(ל), מו (מ), נו (נ)… פאי (פ). 

על האקרופוליס (גבעה עליונה ביוונית) אפשר לראות עדיין את שרידיו של מקדש הפרתנון אשר נבנה לפני כ- 2500 שנים. בדיוק בזמן שהיינו בטיול רגלי,  בעליה המרשימה אל גבעת האקרופוליס החל הטלפון שלי לצלצל ולא הפסיק. על הקו היו אנשים רבים, לקוחות ואחרים שרצו לדעת מה לעשות לנוכח עליית ריבית בנק ישראל כאשר לאחר 3.5 שנים ללא שינוי, השתנתה "לפתע" ריבית בנק ישראל.


השילוב של השינוי "הפתאומי" עם התרבות אשר מצד אחד הייתה התרבות שייסדה את המדע כפי שאנו מכירים אותו היום ומצד שני השקיעה לא מעט אנרגיה בניסיונות לחזות את העתיד באמצעות קוסמים כאלו ואחרים היה מעניין בעיני בעת שאני עולה אל מקדש לאלים שאמורים לדעת מה יקרה בעתיד. גם היום כל מי שנדרש להחלטה כלכלית צריך לחזות את העתיד. ההבדל הגדול הוא שאנו מבינים שאת העתיד לא ניתן לחזות ולכן במקום לדבר על כך שהריבית תעלה בסוף השנה אנו מדברים על כך שיש סבירות גבוהה שהריבית תעלה ומציגים נימוקים לכך. עליית הריבית לא הפתיעה אף אחד מהעוסקים בדבר. למען האמת רבים ואני בניהם ציפו שהיא תגיע מוקדם יותר. עליית הריבית אינה תרופת פלא למחירי הדירות ויש לה יתרונות (למשל פנסיה גבוהה יותר) וחסרונות (סיכוי לעלייה באחוז המובטלים). לא על כך אני רוצה לדבר במאמר זה אלא על האופן שבו אנו תופסים שינויים ונותנים להם פעמים רבות משקל גדול מידי. ברשתות ובפורומים שונים אפשר למצוא שלל המלצות כיצד להגדיל את משקל הפריים בהלוואה מעבר לשליש. ועכשיו כשהפריים עולה מתחילה תנועה הפוכה אך שגויה באותה מידה. למדל ריצה להקדים לקיחת משכנתה לפני הזמן לפני שתעלה הריבית שוב. לגבי הפריים זה כמובן לא יעזור, הריבית שלו עולה גם לאחר לקיחת המשכנתה. לגבי שאר המסלולים, כלל לא ברור אם עליית הפריים תגרום לעליית הריבית שלהם. ובכל מקרה, הקדמת משכנתה – הקדמת תשלומים למוכר הינה פעולה שעלולה לעלות לנו ביוקר רב אפילו אם לקחנו מוקדם הלוואה בריבית נמוכה יותר. 

כאשר אנו נחשפים לשינוי מדאיג כלשהו אנו נוטים פעמים רבות להגיב מעבר לדרוש. בעיתונות רבו הכתובות המספרות בכמה תתייקר משכנתה של 500,000 שקלים, בכמה תתייקר משכנתה של מיליון שקלים וכו'. כתבות אלו אולי נכונות עבור אנשים שמלכתחילה סמכו על אומדן התשלום הכולל שהציג להם הבנקאי וגם על כך שהתשלום החודשי שהציג הבנקאי הוא התשלום החודשי לאורך כל חיי ההלוואה. אני בטוח שרוב קוראיי אינם חושבים כך. ניקח לחילופין אדם שהתייעץ עם יועץ משכנתה לפני לקיחת המשכנתה. היועץ הציג לו את אומדן התשלום הכולל תוך לקיחה בחשבון של שינויים עתידיים בריביות וגם התשלום החודשי שהוצג לאותו לקוח לא היה מספר מוחלט כמו למשל 5,400 שקלים אלא טווח של תשלומים כמו למשל בין 5,400 שקלים ל- 6,100 שקלים. עתה כשהריבית עלתה ואותו לקוח משלם במקום 5,400 שקלים, 5,440 שקלים האם הוא צריך לעשות משהו? ברוב המקרים לא. הרי שינוי זה כבר נלקח בחשבון מראש והרכב המשכנתה שלו נבנה כך שעליות ריבית סבירות לא יגרמו לא למצב בו לא יוכל לשלם את המשכנתה או שיפסיד כסף גדול מהצפוי. אני למשל מחשב את תשלומי המשכנתה של לקוחותיי (תשלום מירבי ותשלום כולל) על פי תרחיש בו הפריים זז בצורה מחזורית ומגיע עד כ- 4% (לעומת 1.6% בשנים האחרונות ו- 1.75% החל מחודש זה). כך כאשר הפריים עולה כמו שעלה בחודש הקודם, ההתייחסות צריכה להיות כמו העובדה שהגיל שלי עלה בשנה (החודש דרך אגב), משהו שצפוי לקרות באמת התרחש והכל בסדר. חזרה לשגרה. 

מה בעצם עשיתי באתונה

מזה כשנתיים אני חבר במיזם כלכלי חברתי אשר משלב תיירות במחירים זולים במיוחד, התפתחות אישית ואפשרות לפרנסה נוספת. התפתחות אישית וערוצי פרנסה נוספים אלו דברים שלדעתי כל אחד צריך לשאוף אליהם. מודל הפרנסה הרגיל: תלוש, תלוש, תלוש…פנסיה הוא פשוט מודל מסוכן מידי (שלא לדבר על מעט משעמם) לטעמי ועל כך בהזדמנות אחרת אולי.  בטיול זה שילבנו, יחד עם הבנות שלנו גם יום התנדבות בכפר לילדים בסיכון המופעל על ידי נזירות ביוון. בבתים שעוד ראויים לשימוש סייענו בצביעה, ניקיון וכן בסידור מחסן גדול של מזון אשר ניזוק בשריפה. יחד איתנו היו אנשים מאירלנד, ארה"ב, קנדה וכמובן יוון.  העבודה המשותפת עם אנשים מכל העולם במקום כל כך מיוחד הייתה רבת משמעות עבורנו ועבור הבנות. אם מעניין אתכם לשמוע פרטים נוספים על המיזם, אתם יכולים כמובן לכתוב אלי – rimon@effm.co.il (או להתקשר – 054-5232-799) ואזמין אתכם לפגישה עם חברים נוספים בישראל. הפגישה הקרובה היא היום (2/12/2018) בערב – 20:00 בראשון לציון. אמנם התראה קצרה, אבל אם אתם ספונטנים… בהצלחה בכל והיו תמיד בצד הנותן. 

עם קבוצת המתנדבים מקנדה, אירלנד, ארה"ב ויוון שהיו איתנו
אחד מבתי כפר הנוער שלא לשקם
חורבן וטבע מתחדש
עם הבנות והנזירה האחראית על המקום

4 תגובות על “דברים שלמדתי באתונה על ריבית וזמן

  1. רימון מדהים כח הנתינה שלך יש כלל עניי ערך קודמים\יש מצוקות רבות בארץ ישראל זה פחות רומטי אך חשוב ממש.. תמשיך לתת כמה שאפשר מעריך חמי

    1. שלום מנחם ותודה על תגובתך. חשבתי על נושא זה עוד לפני הודעתך ואענה
      על דבריך בשתי רמות.
      ראשית, מיהם עניי עירך? האם כתושב פתח תקווה, עניי בני ברק הם "עניי עירי"? מה לגבי שכונה אחרת בפתח תקווה?
      מה עם אנשי שכונתי אך שאינם בני עדתי או דתי? הזמן שלקח לאדם מפתח תקווה ללכת ברגל לבני ברק בתקופת שולחן ערוך זהה פחות
      או יותר לזמן שלוקח לי היום להגיע מפתח תקווה לאתונה. אין לי ספק שאם לילד ביוון יהיה טוב יותר, גם לנו יהיה טוב יותר. העולם קטן.

      שנית, אנו (אני מרשה לעצמי לומר אנו למרות שמדובר בעיקר באשתי) מתנדבים במסגרות רבות. בין השאר
      אשתי מבשלת כבר שנים לאנשים בחגים (דוגמה: https://www.facebook.com/kruvitProject/ חפש את אשתי והבנות, או כאן – https://www.haaretz.co.il/kids/1.1374381).
      וכן תורמים כסף למטרות שונות בהן אנו מאמינים.
      זה לא נכתב כדי להתפאר אלא כדי להציג לך דברים שיוכלו אולי לשרת גם מישהו מסביבתך.

      במקביל יכולנו לטוס לחו"ל בפעם הראשונה עם הבנות לאחר כעשר שנים.
      החלטנו שחויית הטיול או הנופש תהיה מלאה יותר אם בתוך הנופש יהיה גם יום
      שיהיה הכל חוץ מנופש – השכמה בשבע בבוקר ועבודה אינטנסיבית עד 17:00.
      כפי שכתבתי, עבודה למען מטרה משותפת עם אנשים טובים מכל העולם היה היום המשמעותי
      ביותר בנסיעה. אין לי ספק שהמסעדות או האתרים שראינו יישכחו הרבה לפני כפר הילדים השרוף
      שעזרנו לשקם.

      אני מאחל לך רק טוב. הצלחות רבות וגדולות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *