ממה כדאי להיזהר ועל מה לשים לב כאשר מחפשים דירה לרכישה וכאשר עוברים משלב החיפוש לשלב החיזור, דיון על חוזה הרכישה.

סיכונים ברכישת דירה

חוזה רכישת דירה

נניח שקראתם כבר כמה מאמרים באתר זה ואתם כבר יודעים שיש לשכור עורך דין בכל רכישת דירה, כולל רכישת דירה מקבלן, שם כבר מעורב עורך דין (של הקבלן ולטובת הקבלן בלבד).  איזה עורך דין תיקחו ?

עוד על תענו. אשאל אחרת, אם היה לכם דו"ח על נהיגה בשכרות למרות שלא שתיתם כלום, איזה עו"ד הייתם לוקחים? אני מניח שכזה המתמחה בדיני תעבורה. באותו אופן אם הייתם מואשמים בפריצה הייתם לוקחים עו"ד פלילי וכן הלאה.

נחזור לשאלה המקורית, איזה עורך דין הייתם לוקחים לצורך רכישת דירה? רוב האנשים יענו, מה זאת אומרת, את האחיין / בן הדוד שלי וכו'. גם משרדי עורכי הדין, בדרך כלל לוקחים כל עסקת נדל"ן, ללא קשר לכך שההתמחות שלהם הינה בכלל בזכויות יוצרים, מיזוג חברות או כל דבר אחר.

עסקת נדל"ן נראית פשוטה. האם עסקה שבה אתם שמים לא רק את כל הכסף שיש לכם אלא כם את כל החסכונות שהיו יכולים להיות לכם ב- 20-30 השנים הקרובות הינה עסקה פשוטה? איני חושב כך.

כיוון שכל משכנתא מתחילה מחוזה רכישת דירה, יצא לי לקרוא במהלך השנים עשרות חוזים. תתפלאו. ישנם חוזים אשר נכתבו על ידי שני עורכי דין (אחד מכל צד), וגם אם יעשו הצדדים שמיניות באוויר, אין כל דרך לקיים חוזים אלו כלשונם. למשל אם בין תשלום 1 שמבוצע מכספי הקונה לתשלום 2 שמבוצע מכספי משכנתא יש פרק זמן של שבוע בלבד. אין אף אחד שיכול לקחת משכנתא בשבוע. ואז נלחצים, מבקשים טובות מהמוכר ונכנסים לסחרור שטוב לא יכול לצאת ממנו.

בשבוע שעבר היה לי העונג להיות אורח בהרצאתו של עו"ד גיא מנדלסון בנושא סיכונים ברכישת דירה. מאמר זה הוא סיכום של אותה הרצאה.

מומלץ לקרוא אותו לפני שמתחילים לחפש דירה. 

 חמש המלכודות שלקונה דירה כדאי להיזהר מהן

הדירה אינה באמת דירה

1. הדירה אינה באמת דירה – למשל מחסן שהבעלים הפך לדירת מגורים. חדר שירות כלשהו בבניין שהפך לדירה. למשל בבנייני רכבת ישנים ישנן לפעמים בקומת הקרקע דירות שהיו במקור חדר פחי אשפה. בתל אביב יש על גגות דירות גג שהיו במקור חדר כביסה משותף לדיירי הבניין (לפני היות מכונות הכביסה) ומאוחר יותר מישהו הכשיר אותם למגורים. ב"דירות" כאלו אשר מבחינת תנאים יכולות להיות מצוינות ישנה בעיה לקבל משכנתא. זה יכול להיות עצוב לתת תשלום ראשון ואז לקבל סירוב מהבנק למשכנתא בגלל בעייה ברישום הדירה. זיכרו דירה היא לא רק מה שנראה כמו דירה אלא מה שנראה כדירה ורשום כדירה בעירייה / מועצה מקומית. 

זהות המוכר

2. זהות המוכר – האם אתם מנהלים משא ומתן עם הבעלים האמתיים של הדירה? האם בסמכותו של הבעלים למכור לכם את הדירה? שלוש דוגמאות:

  1. אדם ניהל משא ומתן ממושך עם מישהו שטען שהינו בעל הדירה. לאחר שהוחלפו טיוטות חוזה הסתבר שהבעלים הוא אכן בעלים אך לא בעלים יחיד אלא אחד משלושה יורשי הדירה וששני אחיו בכלל לא מוכנים למכירת הדירה ויש להם גם השגות אחרות על הצוואה. זמן יקר בוזבז לקונה לחינם.
  2. אני הייתי אמור לקנות דירה מזוג שהתגרש. הדירה הייתה רשומה על שני בני הזוג אך האישה מולה ניהלתי את המשא ומתן הבטיחה שחוזה הגירושין נחתם ושהגרוש שלה יבוא לחתום על חוזה הרכישה. עורך הדין שלי סירב. הוא קבע עבורי עיקרון חשוב – כל אחד פותר את בעיותיו בעצמו. האשה תעביר את הדירה על שמה בלבד ואז תחתום על החוזה בעצמה ולבדה. לדברי עורך הדין גם אם הבעל יחתום על חוזה המכירה, בכל שלב בהמשך בגלל מחלוקת שלא קשורה לדירה כלל, הוא עלול להוציא צו מניעה על מסירתה.
  3. המוכר הינו איש זקן. לאחר סיום המשא ומתן ואף חתימת חוזה יכולים בניו או בנותיו של המוכר לטעון שאינו צלול ולכן חתימתו על החוזה אינה מחייבת.

את כל המקרים לעיל ניתן לפתור בקלות. במקרה הראשון, הוצאת נסח טאבו בעלות של 10 שקלים תראה בדיוק מי בעלי הדירה. במקרה השני, זיכרו את שני העקרונות: כל אחד פותר בעיותיו בעצמו ויש להימנע ממצבים "דביקים" ולא ברורים. במקרה השלישי, אפשר לנהל שיחה ולהעריך סיכונים. אפשר לבקש מראש שהבן או הבת יהיו נוכחים. ככל הנראה בכל המקרים תצליחו בסופו הליך משפטי לקבל את הדירה אך זה יהיה יקר, ממושך ומורט עצבים.

חריגות בניה

3. חריגות בניה – קניתם דירה ויש לה חדר נוסף על הגג המשותף, או בקומת קרקע על הגינה המשותפת. באותה מידה זו יכולה להיות דירה שפוצלה. בכל המקרים אתם קונים את העבירה יחד עם הדירה. משמעות עבירת בניה הינה רישום פלילי, צפי לצו הריסה ולדרישה של דמי שימוש במידה ופלשתם לרכוש ציבורי או לקנסות במידה ופיצלתם דירה. גובה הקנס יכול להיות מאות אלפי שקלים. כמובן שאף בנק לא ייתן משכנתא לדירה עם עבירת בניה.

אם אתם יודעים שיש עבירת בניה בדירה, טוב תעשו אם תעברו לדירה הבאה בתור. ברם, לא תמיד יודעים שיש חריגות בניה בדירה. כדי לוודא זאת יש ללכת למחלקת הנדסה בעייריה ולבקש את תכניות הבניין. כיום ברוב העיריות ניתן לעשות זאת דרך האינטרנט.

היטל השבחה

4. היטל השבחה –  היטל השבחה מוטל כאשר הרחוב השביח מסיבה כלשהי. במצב כזה אתם קונים לא רק את הדירה אלא גם עלייה פוטנציאלית בערכה עקב ההשבחה. למשל ברחוב עם בתי ארבעה קומות, התירהה העירייה להוסיף לכל בנין שתי קומות. ברור שערך כל הדירות עלו אף אם לא בוצעה הבנייה בפועל. על זה יש לשלם היטל השבחה. היטל השבחה משלמים בעת בנייה חדשה או שינוי בעלות בדירה.

חשוב לדעת מראש שיש היטל השבחה כיוון שאם המוכר למשל צריך לעבור לדירה אחרת ויש פתאום 50,000 שקלים שהוא צריך לשלם מבלי שנערך לכך, זה עלול לגרום לו קשיים וקשיים אלו יעברו גם אליכם. יתירה מכך, בסוף תהליך המכירה משאיר בדרך כלל עורך הדין כספים בנאמנות לצורך הבטחת תשלומי מיסים. יש לדעת מהו שיעור המס הצפוי כדי לדעת מה לשים בנאמנות.

כניסה לעסקה שלא ברור אם אפשר להשלימה

5. כניסה לעסקה שלא ברור אם אפשר להשלימה –  למשל עסקה בה המוכר קנה דירה מקבלן אך הדירה עוד לא נרשמה על שמו אלא רשומה על שם הקבלן. עתה יש לנו כמה שותפים בבעלות על הדירה: הקבלן עם הערת אזהרה למוכר ולבנק של המוכר אשר נתן לו משכנתא, הקונה שרוצה שגם עליו תירשם הערת אזהרה והבנק של הקונה. ראשית יש להבין שהקבלן כבעלים של הדירה צריך להיות זה שמסכים שהיא תמושכן שוב. שנית, חישבו על מצב שהקבלן בכלל הפסיק פעילותו העסקית לפני שנים והדירה עדיין לא עברה לבעלות מי שגר בה. מסובך. חבל להיכנס לזה.

 באוקטובר 2012 הטיל בנק ישראל "פצצה" על עולם המשכנתאות.

מתוך תקווה להקטין את הביקוש לדירות ובעקבות כך את מחירי הדירות, קבע בנק ישראל מגבלות על נטילת משכנתא. את פירוט המגבלות ניתן לקרוא במאמר שכתבתי על הנושא.

עיקר "הנזק" שגרמו מגבלות אלו הוא על ציבור משקיעי הנדל"ן אשר נדרשו להסתפק ב- 50% מימון בנקאי במקום 75% כמו עד מגבלה זו.

לאחרונה אני נתקל באנשים שונים המציעים שיטות ו"טריקים" לעקיפת מגבלת בנק ישראל. קיבלתי אף מייל ממתווך דירות אשר מצא "שיטה סודית" לקבל 70% מימון עבור דירה להשקעה במקום 50% מימון.

השיטה הינה פשוטה: כדי לקבוע אם דירה אשר נרכשת הינה דירה להשקעה (50% מימון) או דירה אשר נועדה לשיפור דיור (70% מימון) כלומר, דירה אשר נרכשה לצורך מגורי הלווה, הבנק דורש מהלווה תצהיר מול עורך דין אשר בו הלווה מתחייב למכור את דירת המגורים הנוכחית שלו לאחר רכישת הדירה החדשה.

כך הדירה החדשה אינה נחשבת כדירה להשקעה (כאמור 50% מימון אפשרי) אלא כדירה לצורך שיפור דיור (70% מימון אפשרי).

כמובן שלאחר רכישת הדירה החדשה במימון גבוה, אף אחד לא מוודא אם הלווה באמת מכר את דירת המגורים שלו. לכאורה פתרון מצוין אשר הינו WIN-WIN. הבנק מלווה סכום גבוה יותר, הלווה יכול לרכוש דירה במימון גדול יותר ולהשקיע יותר והמתווך כמובן גוזר עוד קופון.

ישנם חברים אשר מספרים כי הבנקאים עצמם המליצו להם על שיטה זו. רק דבר אחד שכחו כל יועצי הפויילשטיק למינהם, או שלא היה להם עניין לספר ללווה הלא תמים.

מדוע בעצם נדרש הלווה לבצע הצהרה מול עורך דין? הרי יכול הבנקאי עצמו לשאול, אתה מתכוון למכור את דירת המגורים הנוכחית שלך?

אף אחד לא מניח שעורך דין יכול לזהות שקר. אבל, לתצהיר מול עורך דין יש תפקיד אחר. עורך הדין אמור להזהיר את הלווה לפני התצהיר כי הצהרת שקר הינה עבירה פלילית.

אם בעוד מספר שנים הרשויות יחליטו לבדוק ולאתר את כל מצהירי הצהרות הכזב, יש סיכוי טוב שהם יואשמו בקבלת דבר במרמה.

הצהרה מול עורך דין נועדה למנוע מצב בו הלווה יאמר לא באמת הצהרתי, לא ידעתי, לא הבנתי, זה לא הייתי אני זו אשתי וכו'. חתמת על הצהרת שקר, יום יבוא ואתה עלול לשלם מחיר פלילי וכלכלי

או כדברי תהילים פרק א':

א  אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד,    וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.